סיפור בקופסה: מספרים סיפור בכיף

אז הפעם כדי לספר סיפור, לא תצטרכו לדפדף בדרך המוכרת. אלו מכם בעלי החוש הטכני ייהנו במיוחד מהיצירה הבאה, בה יוצרים מקרטון טלוויזיה המקרינה את הסיפור שהילדים ציירו או צבעו. ואלו מכם שבכל הנוגע לכישורים טכניים- מעדיפים להסתמך על אלו של הטכנאי, אנו מבטיחות שהמדריך המפורט שהכנו עבורכם יאפשר לכם ליצור את הטלוויזיה בהצלחה.

בטיפול קלינאית תקשורת לא פעם מחזקים את היכולת של הילדים לספר סיפורים. אין ספק שהילדים אהבו את הפעילות הזו במיוחד והמוטיבציה שלהם לספר סיפור, בדרך ייחודית זו- עלתה.

הסיפור הוא סוג הטקסט המוכר והמקובל ביותר על בני אדם לצורך ארגון העולם והחוויות שחווים. חוקרים רבים טוענים כי הסיפור הוא הדרך שבה כולנו מבינים ואף בונים את המשמעות לחיינו.

לסיפור מרכיבים בסיסיים: הרקע- קשרי זמן ומקום, העלילה הכוללת בד"כ בעיה שנוצרת, ניסיון לפתור את הבעיה, פתירת הבעיה וסיום. היכולת הנראטיבית -"לספר סיפור" היא יכולת מורכבת למדי ומתפתחת החל מגיל 3. בגיל 3 ילדים יכולים לדווח מילולית על אירועים שגרתיים שחוו ולתאר את הפעולות העיקריות שעברו ע"פ רצף הזמנים למשל- תהליך ההתלבשות או יציאה לגן שעשועים. בהמשך ילדים מצליחים לספר חוויה קצרה שחוו, מתארים תמונה בודדת שרואים ובהמשך מצליחים לתאר סיפור על פי סדרת תמונות ולאחר מכן אף לספר סיפור דמיוני.

הכלים והחומרים הדרושים-

- קופסת קרטון של קורנפלקס, 2 גלילי קרטון, נייר, 3 גומיות

-לעטיפה: נייר כסף או בריסטולים צבעוניים

-סיפור רצף או תמונות שהילדים ציירו

-מספריים, דבק סלוטייפ.

הוראות הכנה-

שלב 1. פותחים את קופסת הקורנפלקס

שלב 2. גוזרים שני עיגולים מקבילים בכל פאה של הקופסה

שלב 3. גוזרים מלבן במרכז הקופסה

שלב 4. מלפפים סביב הגליל העליון שלוש גומיות

שלב 5. מכניסים את הגלילים לחורים

שלב 6. מדביקים תמונות של סיפור מצויר על רצועת נייר ומחברים את קצוות הנייר סביב הגלילים

שלב 7. סוגרים את הקופסה, מסובבים את הגליל העליון וצופים בסיפור בהנאה!

מהם היתרונות של הפנמת התבנית הסיפורית אצל ילדים?

-התבנית הסיפורית היא דרך יעילה מאד להפנמת מידע מידע והיא מייעלת תהליכי זכירה לטווח ארוך. דרכי הארגון של הנרטיב מאפשרת הבנה, עיבוד, אחסון בזיכרון, שיחזור והפקה של טקסטים נרטיביים.

-התבנית הסיפורית כוללת יסודות לוגיים חשובים. היא דורשת מהמאזין ומהקורא:

לזהות ולהבין קשרי סיבה ותוצאה, לזהות בעיות, למצוא להן פתרונות וכן להעריך כמה הפתרון היה יעיל.

-הפנמת התבנית הסיפורית מאפשרת הבנה יעילה יותר של טקסטים, שיש בהם גיבורים אנושיים מתחומי תוכן אחרים כמו בעיות חשבוניות.

-הפנמת התבנית הסיפורית מאפשרת לעבוד על אספקטים נוספים של הסיפור הדורשים יכולות חשיבה גבוהות יותר, למשל: מה הדומה והשונה בין הגיבור לגיבורים אחרים וכן חשיבה על ניסיונות חדשים לפתרון הבעיה.

שלבי התפתחות היכולת להפיק סיפור על פי סדרת תמונות: (כצנברג 1994)

2-3 שנים: שלב זה מאופיין במשפטים שההקשר בינם לבין התמונות רופף או אינו קיים.

חלק ממשמעות המשפטים ברור למספר בלבד והדמויות קשורות זו לזו בקשר אסוציאטיבי חופשי.

4-5 שנים: הילדים מציינים מה קורה בכל תמונה בנפרד ואין עדיין יכולת ליצור קשר בין האירועים הנראים בתמונות השונות. הם משתמשים בצייני זמן כמו: היה היה פעם, וזה הסוף אך אין התייחסות לרצף הזמנים של הסיפור. הם מקפידים לספר את הסיפור בזמן עבר.

5-6 שנים: הילדים מתארים רצף אירועים המאורגנים על פי רצף של זמן. הם מתארים את העלילה המרכזית העוסקת באירועים שקרו לאותה הדמות/ דמויות בסיפור אולם לא מתארים את הקשר הסיבתי בין האירועים.

6 שנים: הילדים מגבשים את האירועים שבתמונות לשלמות אחת. הילדים מתארים את רצף האירועים כקשורים זה לזה בקשר סיבתי עם התחלה וסוף. האירועים מאורגנים בתוך מסגרת אחידה של זמן ומקום כאשר והם נובעים מהמטרה העומדת בראש ומסתיימים בתוצאה שאף היא נובעת מאותה מטרה. טקסטים כאלה יהיו אופייניים לחלק מילדי הגן הבוגרים.

גיל ביה"ס: סיפור בשל ומאורגן סביב הסכימה הסיפורית. טקסטים אלה מאופיינים בנוסף למבנה ההיררכי שלהם במתן משקל ניכר להערכת האירועים ומשמעותם. טקסטים אלה ממשיכים להתפתח עד לסוף ביה"ס היסודי.

ביבליוגרפיה:

צימרמן,חנה, ובלום קולקה שושנה, שיחה וסוגה בגן הילדים מחקר, מתוך:2002,הד הגן,חוברת ב כסלו, עמ 20-31.

בר ישראל,דיתה,תקציר הרצאה בנושא התפתחות היכולת הנרטיבית.